השנה שחלפה היתה מלאה באירועים,
טובים ומאתגרים יותר.
התחלנו את השנה עם ניתוח עיינים
לבן שלנו מירן, והאמת ששתפתי
על כך מעט כי היה לי קשה להתמודד
עם המצב.
אחרי שעברנו את הניתוח
היה הרבה התעסקות בשימור
הניתוח. הניתוח היה תיקון פזילה,
בשתי העיניים לצערי
והיום יודעים יותר מבעבר,
שיש צורך לתרגל את העיניים
כדי לשמור על קיצור השרירים.
התרגול שאב ממני ומיזהר הרבה
אנרגיות ובעיקר לעמוד על
שלנו מול מירן, מה שייצר
מתחים רבים.
אני מקוה שהצלחנו ושנצליח
לשמור על המצב כפי שהוא היום.
כי לצערי בלי תירגול רואים את הפזילה
גם אחרי הניתוח.
הבעיה כמובן היא לא אסתטית כי
מהבחינה הזאת ממש לא אכפת לי.
כמו שאתם יודעים אני משתפת אתכם
שאם במקרה אתם במצב דומה
מוזמנים לכתוב לי ואנסה לעזור.
בעבר כבר שמתי לב ששיתוף עוזר
וגם משחרר...
בנוסף חגגנו בת מצוה לביתינו האמצעית,
לצערי חגגנו את הבת מצוה ללא חמי שנפטר
שנה שעברה וזה היה מאוד עצוב.
למרות זאת החלטנו לשמוח ולשמח את גוני.
גוני ביקשה לטוס לפולין ואחרי הרבה
שנים מאז שסבתא שלי נפטרה הרגשתי
שוב קרובה אליה.
חשבתי עליה המון בטיול, ובמיוחד שהשנה
יצא בפייסבוק "אוה סטורי",
שנתן לי שוב מבט אחר על החיים
של סבתא שלי במלחמת העולם השניה.
השנה עברתי גם שינוי מקצועי
בעקבות פתיחת הסטודיו בשריד,
אני עוד לא יודעת איך ההשפעה עלי
ועל העסק, את זה אראה בעוד כמה שנים,
אבל אני אוהבת את מה שאני עושה
וזה מה שחשוב.
בנוסף השנה אני מתחילה ללמד
בכרמיאל מורות ומורים בשנת
השתלמות וזה מרגש אותי מאוד.
אימי היתה מורה שלושים שנה
ואף אימצה תלמידה שלה לפני 20 שנה.
בתחילת הדרך המיקצועית שלי
חשבתי להיות מורה, אך החלטתי ללמוד עיצוב.
היום אני שמחה על המקצוע שלי
אבל אני מתרגשת על הזכות ללמד פעם בשבוע
באופן קבוע.
אשמח לשמוע מה אתם מתכננים
לשנה החדשה ?
איך היתה השנה שעברה?
תמיד שמחה לקרוא ממכם.
מאחלת שנה טובה
ושתלכו בעקבות הלב,
ממני מיכל
כל הצילומים צולמו ע"י רוני הרמן האחיינית שלנו
לכבוד הבת מצוה של גוני.
טובים ומאתגרים יותר.
התחלנו את השנה עם ניתוח עיינים
לבן שלנו מירן, והאמת ששתפתי
על כך מעט כי היה לי קשה להתמודד
עם המצב.
 |
| גוני מירן ואופק |
אחרי שעברנו את הניתוח
היה הרבה התעסקות בשימור
הניתוח. הניתוח היה תיקון פזילה,
בשתי העיניים לצערי
והיום יודעים יותר מבעבר,
שיש צורך לתרגל את העיניים
כדי לשמור על קיצור השרירים.
התרגול שאב ממני ומיזהר הרבה
אנרגיות ובעיקר לעמוד על
שלנו מול מירן, מה שייצר
מתחים רבים.
אני מקוה שהצלחנו ושנצליח
לשמור על המצב כפי שהוא היום.
כי לצערי בלי תירגול רואים את הפזילה
גם אחרי הניתוח.
הבעיה כמובן היא לא אסתטית כי
מהבחינה הזאת ממש לא אכפת לי.
כמו שאתם יודעים אני משתפת אתכם
שאם במקרה אתם במצב דומה
מוזמנים לכתוב לי ואנסה לעזור.
בעבר כבר שמתי לב ששיתוף עוזר
וגם משחרר...
בנוסף חגגנו בת מצוה לביתינו האמצעית,
לצערי חגגנו את הבת מצוה ללא חמי שנפטר
שנה שעברה וזה היה מאוד עצוב.
למרות זאת החלטנו לשמוח ולשמח את גוני.
גוני ביקשה לטוס לפולין ואחרי הרבה
שנים מאז שסבתא שלי נפטרה הרגשתי
שוב קרובה אליה.
חשבתי עליה המון בטיול, ובמיוחד שהשנה
יצא בפייסבוק "אוה סטורי",
שנתן לי שוב מבט אחר על החיים
של סבתא שלי במלחמת העולם השניה.
השנה עברתי גם שינוי מקצועי
בעקבות פתיחת הסטודיו בשריד,
אני עוד לא יודעת איך ההשפעה עלי
ועל העסק, את זה אראה בעוד כמה שנים,
אבל אני אוהבת את מה שאני עושה
וזה מה שחשוב.
בנוסף השנה אני מתחילה ללמד
בכרמיאל מורות ומורים בשנת
השתלמות וזה מרגש אותי מאוד.
אימי היתה מורה שלושים שנה
ואף אימצה תלמידה שלה לפני 20 שנה.
בתחילת הדרך המיקצועית שלי
חשבתי להיות מורה, אך החלטתי ללמוד עיצוב.
היום אני שמחה על המקצוע שלי
אבל אני מתרגשת על הזכות ללמד פעם בשבוע
באופן קבוע.
 |
| מירן ופני |
אשמח לשמוע מה אתם מתכננים
לשנה החדשה ?
איך היתה השנה שעברה?
תמיד שמחה לקרוא ממכם.
מאחלת שנה טובה
ושתלכו בעקבות הלב,
ממני מיכל
כל הצילומים צולמו ע"י רוני הרמן האחיינית שלנו
לכבוד הבת מצוה של גוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה