מאה ימי פירגון מספר 2 -

השבוע שהיה וזה שיהיה יהיה בסימן בריאות והחלמה.

השבוע ניסיתי לעודד ולהתעודד ולצערי גם גרמתי לחשש אצל רבים מכם,
אז חשוב לי לציין שאני מבטיחה לחזור לעצמי אחרי שאנוח כמה ימים בבית.

החלטתי לקחת קצת את הזמן ולנוח, למרות שאני עצמאית ואין לי "זכות" לימי מחלה, כדי שאוכל להתחזק.
עברתי ניתוח לסגירת חור בעור התוף וניתוח להסרת דלקת  בהמסטואיד . 

אולי נדמה שזה רק חור קטן וסוגרים אותו או רק דלקת שמנקים, אבל זה הרבה מעבר.

הכניסה לניתוח של כמה שעות והתאוששות ממנו היתה לי קשה, ממש סוג של פרידה.
החברים שלי פה בפייסבוק עודדו אותי והרגיעו אותי. אולי זה נשמע מוזר וטפשי אבל זה היה אמיתי .

להתמודד עם כאב אני יודעת, ילדתי שלושה ילדים ללא משככי כאבים באמונה מלאה שהגוף יוכל לי, יודע את העבודה. 

הפעם הכרתי כאב אחר, כאב דוחס לוחץ ולא מרפה.
מחכה ליום ללא כאב ובטוחה שהוא יגיע, אעדכן אתכם שהוא יהיה כאן! 

אז תודה לכם על האיחולים והכוח, יש בכם הרבה כוח, שולחת לכם הרבה אהבה חזרה.

מיכל אגם צילום: אפרת נמרוד 

אני רוצה להמשיך לשתף ,פעם נוספת, את מאה ימי פירגון -  זה עושה לי טוב להציף ולהזכיר עוד כמה נשים מופלאות. 

מאה ימי פרגון

לקוחה יקרה אמרה לי שלהיכנס לאנשים הביתה זה הכי אינטימי שיש, היא צדקה וזאת זכות גדולה.

השנה הזו היתה שנה מיוחדת עבורי, יום הולדת 40 ומחשבות על עצמי ועל החיים, התחלה של כתיבת פוסטים והבנה שהכתיבה עושה לי טוב וכיף.

הכתיבה היא עוד דרך מבחינתי לגעת באנשים, לשפר את איכות חייהם ע"י שיתוף הידע שלי ומחשבותי במסגרת עבודתי כמעצבת פנים וסטייליסטית.

כתיבה היא משהו שלא ידעתי שקיים בי ובעקבות כתיבת הפוסטים בפייסבוק של מאה ימי פירגון הבנתי שהיא מהנה במיוחד. 

אספר בקצרה על מאה ימי פירגון ששיתפתי בפייסבוק השנה כי הם היו נהדרים עבורי,

כל כמה ימים בחרתי אדם וכתבתי כמה מילים על אישיותו ועבודתו, שמתי תמונה שקשורה אליו ושיתפתי בדף שלו ושלי.

נהנתי לראות ולכתוב על היופי והטוב באנשים ולקרוא את התגובות שאותו אדם קיבל מחבריו. 

היו אנשים ששאלו ״מה יוצא לך מזה ?״ ואני פשוט נהנתי, אין משהו מעבר לזה.
פשוט כיף לראות יופי וטוב סביבך...זאת בחירה...

היו מאה פירגונים לאנשים שחלקם משפחה, חלקם חברים, בעלי עסקים, חברי פיסבוק ועוד.

מה שהיה חשוב לי זה לפגוש את אותו אדם פנים אל פנים, אפילו אם זה לשניה. 

בפוסט הזה אציג מספר קטן מאוד של אנשים מתוך אנשים אלו ובהמשך אולי אציין עוד אנשים, מקומות או חוויות שהיו לי במאה ימי פירגון. 

הראשונה היא אימי היקרה- ציפי, שתמיד עוזרת תומכת ונמצאת שם בשבילי ואני מודה לה על כך מאוד. 

אמא שלי ואני