אתמול בדיוק לפני 7 שנים סבתא לוצי שלי נפטרה. האמת זה מרגיש הרבה יותר שנים.
לפני כמה חודשים קראתי פוסט מאוד מרגש של ציפי לוין מהבלוג -מה יש לך גברת לוין .
הרבה אסימונים נפלו לי באותו רגע, זה היה רגע לא פשוט ונתן הרבה חומר למחשבה.
את הסרט שעליו ציפי דיברה בפוסט עדין לא ראיתי אבל הנושא מאוד נגע לליבי.
הרבה אסימונים נפלו לי באותו רגע, זה היה רגע לא פשוט ונתן הרבה חומר למחשבה.
את הסרט שעליו ציפי דיברה בפוסט עדין לא ראיתי אבל הנושא מאוד נגע לליבי.
 |
| תמונות שאחי צילם אותי באותה תקופה בביקורים אצל סבתא |
כל הסבים שלי בתמונה אחת בחתונה של ההורים שלי
 |
| סבתא לוצי וסבא משה עומדים. סבתא טולה וסבא אלכסנדר יושבים. |
סבתא לוצי שלי נולדה ברומניה ואני זוכרת שכל שבוע היינו מבקרים אותה כשהייתי ילדה.
מאוד אהבתי אותה ואת השיחות שהיו לנו. סבתא לוצי היתה אישה מאוד צנועה אבל היה לה ידע נרחב באקטואליה.
עד היום אני זוכרת את האוכל שלה בימי שישי, את הכבד קצוץ וממרח חצילים.
תמיד היינו יושבות במטבח הקטן שלה ומדברות.
 |
| אצל סבתא לוצי בפינת האוכל האינטימית עם דודה שלי סימונה ובת דודה שלי פנינית. |
זכורות לי גם ההליכות אליה ברגל שבגרנו אחי ואני היינו הולכים אליה ברגל במשך חצי שעה -45 דקות
(לפחות ככה נראה לי בעייני כנערה ).
אחד הדברים שהכי היה קשה לי לראות ולהבין שבערך בגיל 82 סבתא שלי אהובה התחילה לא לזכור דברים ,
אחד הדברים שהכי היה קשה לי לראות ולהבין שבערך בגיל 82 סבתא שלי אהובה התחילה לא לזכור דברים ,
זה התחיל בהדרגה ועם השנים היתה הדרדרות.
אני ממש זוכרת את החוסר בשיחות שלנו ומרגישה שנפרדתי ממנה הרבה שנים לפני שבאמת הלכה לעולמה.
הכי קשה לראות קרוב משפחה שאהבת שלא מזהה אותך, אני זוכרת את סבתא שלי יותר בתור ילדה/ נערה ולא כאמא לילדים.
משהו בזכרון נשאב לילדות ולקירבה שהיתה לנו.
אני חושבת שזה כנראה זכרון ילדות שמלווה אותנו ומתנחמת בכך.
כשקראתי את הפוסט של ציפי זה החזיר אותי לילדות ולסבתא לוצי שלי.
אני מאוד מתגעגעת אליה ומשתפת אתכם בצילומים משפחתיים מאותם שנים.
סבתא לוצי הלכה לעולמה בגיל 97.
 |
| סבתא לוצי, סימונה, אחי אחותי ואני |
אני ממש זוכרת את החוסר בשיחות שלנו ומרגישה שנפרדתי ממנה הרבה שנים לפני שבאמת הלכה לעולמה.
הכי קשה לראות קרוב משפחה שאהבת שלא מזהה אותך, אני זוכרת את סבתא שלי יותר בתור ילדה/ נערה ולא כאמא לילדים.
משהו בזכרון נשאב לילדות ולקירבה שהיתה לנו.
אני חושבת שזה כנראה זכרון ילדות שמלווה אותנו ומתנחמת בכך.
 |
| אני ושני האחים שלי על הדשא בביקור אצל סבתא ממש זוכרת את הימים האלו |
כשקראתי את הפוסט של ציפי זה החזיר אותי לילדות ולסבתא לוצי שלי.
אני מאוד מתגעגעת אליה ומשתפת אתכם בצילומים משפחתיים מאותם שנים.
סבתא לוצי הלכה לעולמה בגיל 97.
מדליקה נר לזכרה ביום זה.
מודה שמזג האוויר והתאריך מכניסים קצת דכדוך בנשמה ....
שלכם מיכל
הי מיכל. כתבת מאד מרגש וזה ככ עצוב. הסבתא היחיידה שתקשרתי איתה נפטרה לידי כשהייתי בת 6. החסרון שלה היה גדול. הסבתא השניה שלי נפטרה בגיל מאד גבוה, אבל לא תיקשרה בעברית, כי היתה חרשת אילמת ורק דיברה מעט מאד רוסית. גם כשניסיתי לבקר אותה לבד לא היתה כמעט תקשורת, והייתי רחוקה והקשר היה רק דרך אבי. בקיצור היינו ילדים בלי סבא וסבתא. בשלב מסויים אפילו אימצנו סבא וסבתא, הורים של משהי שעבדה עם אבי. אני חושבת שהשיחות והחוויה של סבתא היא חוויה אחרת, חוויה בונה ואוהבת, ואני רק יכולה לדמיין את ההרגשה הזו של האובדן הקשה שמשהו שאת אוהבת הופך ללא צלול, ללא ברור ועוד ועוד. סבתא שלך היתה יפה מבחוץ ואני בטוחה שגם יפה מבפנים. הזכרונות הטובים ממנה תמיד יהיו איתך. בכל מקום ובכל זמן.
השבמחקאיזה תגובה מרגשת.... עצוב לי ציפי על החוסר שלך ושמחה אימצת לך סבים לקירבה וללמידה. תודה לך על ההשראה לפוסט הזה ולתזכורת לחשיבותם של הסבתות שלי ...
השבמחקריגשת אותי מאד, מיכל. כתבת בכלכך הרבה אהבה לסבתא, ולתקופה ההיא. והתמונות המשפחתיות מוסיפות הרבה יותר עומק ומשמעות.
השבמחקסבתא שלי נפטרה לפני מספר חודשים, בגיל 93,הייתה צלולה כמעט עד ליומה האחרון, והיא מאד מאד חסרה לי. זאת גם אחת הסיבות שהטקסט שלך כלכך נגע בי. תודה.
גלית תודה לך על הכתיבה והשיתוף, בטוחה שסבתך חסרה לך מאוד וזאת זכות גדולה לזכות בסבתא שזכתך לחיים שלמים ומלאים. אני בטוחה שהיא מלווה אותך ובכל זאת האובדן הוא גדול....
השבמחקהפוסט שלך מרגש. אני בדיוק איבדתי את סבתי פלה, גם היא בשלוש השנים האחרונות כבר לא זכרה אותנו והיה לי מאוד קשה עם זה. בדיוק חזרתי מחופשה בארה״ב כשביקרתי את סבתי השנייה בת 96.5 (ואני מקוה שיש לי עוד כמה שנים איתה). כל כך רציתי לסוע ולראות אותה שוב, להכיר לה את הילדים. זו היתה נסיעה קשה, אבל אני שמחה כל כך שעשיתי אותה. תודה על הפוסט שמרגיש קרוב ללב. ותודה על הרעיון של פרחים בבית.... זה מקסים בעיני.
השבמחקקרן יקרה קראתי שנסעת לסבתך ואני כל כך מעריכה אותך על כך ... ברור לי שזאת היתה נסיעה לא פשוטה עם שני קטנטנים אבל בהחלט חשובה ואת בטוח תשמחי על כך ! תודה לך שאת מעורבת וקוראת. שמחה שלקחת את הטיפ עם הצמחים וחייבת לציין שגם הדלקת נר עשתה לי טוב על הנשמה
השבמחקמיכל, כתבת פוסט מאד נוגע ללב והשילוב של התמונות השינות רק הגביר את הצביטה בלב. עוררת בי געגועים עזים לסבתא שלי. עברו כבר עשרים שנה מאז פטירתה ועדיין היא חסרה לי.
השבמחקתודה רבה לך, כנראה שלגעגוע אין זמן. חשוב שאנחנו זוכרות את היקרים לנו...
השבמחק