הריצה והחיבור לחיים, והמלצה אישית איך להתחיל

הרבה פעמיים אנשים שואלים אותי,
"את עדיין רצה" ?
והאמת לי זה ברור שכן.
אני מודה אני מכורה....
אני לא רצה הרבה ק"מ, סביב החמישה בכל פעם,
שלוש פעמיים בשבוע.
בספונטניות אבל שומרת על כך שנים.

שדה פרחים מול המאגר בשדות
עמק יזרעאל.

חדרי שירותים מעוצבים

כניסה לבית ולשירותי אורחים בדירה שעיצבתי
ביובלים.
צילום ענבל כבירי.

קשת של צבעים

שהגשם יורד והשמש זורחת
קשת של צבעים נפלאים עלינו מונחת.

ביום שג'ורג' מייקל נפטר בדיוק צבעתי את שערי שוב לכחול
בלי קשר כמובן.
פתאום ברגע אחד חזרתי לשנות ה-80.
על הילדות שלי בשנות השמונים כתבתי בפוסט הזה.

אפור וכחול- לפני כמה ימים פגשתי את אלבי עליו כתבתי בפוסט כאן.
והוא אמר לי, "איזה אומץ" על השיער הכחול, עניתי לו שבשבילי האפור הוא האומץ.

מחשבות של סתיו -

לפעמיים הפוסטים באים לי מתוך מחשבות ולפעמיים מתוך תמונות.

בריצה של שבת יצאו לי תמונות כל כך יפות שהרגשתי שאני חייבת לשתף אתכם.

אני לא צלמת ומצלמת מהאיפון שלי (האמת המון) זה כלי עבודה והשראה גדולה בשבילי.

סיפרתי לכם על כך בפוסט שכתבתי על תמר שמעצבת טקסטיל ואם לא קראתם מוזמנים ללחוץ כאן .

הריצה היא הרגיעה שלי
המקום שאני בו הכי מאוזנת.

החדר האינטימי שלי- טיפים לחדרי שינה

אנחנו מבלים בו המון שעות, גם אם לא תמיד בעשיה, אבל הוא חשוב לכולנו ויש משמעות גדולה לאירגונו.
דבר ראשון שאני בודקת שאני מקבלת לידי תוכנית בשלבי בניה - זה היכן ממוקמת המיטה.
חשוב לי שהמיטה תיהיה מצד הדלת ולא ממול הדלת.
לעיתים ישנם אילוצים או כשמדובר בבית קיים, אך אם ניתן ההמלצה שלי שהמיטה לא תיהיה ממול הדלת.

מיקום מיטה לא מול הדלת
שידות לא סימטריות
כריות נוי
סטיילינג מיכל אגם אליסון  צילום אביעד בר נס 

נגיעות צבע בחדר שינה בפרויקט ברעננה
סטיילינג מיכל אגם אליסון 
צילום אביעד בר נס 

יום העצמאות שלי

יום העצמאות תמיד מתחבר לי ליום ההולדת של ביתי הבכורה.
ומצד שני ההחלטה להפוך לעצמאית בתחום העיצוב פנים והסטיילינג.
זכורה לי התקופה הראשונה שביתינו נולדה שהייתי בהלם מהשינוי בעצמאות שלנו.
פתאום ילד אחד מנהל לך את החיים (:
החיים מאוד משתנים ברגע שהילדים נולדים, במיוחד שזה קורה שאתה בן 30...
אבל כמובן שאני לא מתלוננת ושמחה בחלקי, מציינת זאת רק כעובדה על שינוי מצב.
רק עכשיו שחציתי את גיל הארבעים אני מתחילה להרגיש טיפה שהחיים חוזרים למסלולם.
במיוחד שגם בעלי חצה את גיל הארבעים וסיים את תקפת המילואים שהיתה קשה לכולנו באותו שלב בחיינו.
(כמו לרבים במדינת ישראל).
נולדו לנו שלושה ילדים בשש שנים וזאת תחושה של כיף שהם גדלים ביחד אבל גם עומס גדול.
אבל לומדים להנות מהיום יום ומרגעים קטנים של אושר.

הבנות המקסימות שלנו אופק וגוני.
בצילומים לקרן שביט.
צילום אסף רביבו.

הכי יפה בעמק - קרן שביט ומוזיאון ההתיישבות בקיבוץ יפעת

אני אומנם נולדתי בעיר, אך ברגע שהיתה לי בחירה עברתי לאזור כפרי.
היה לי חלום ילדות לגור בקיבוץ, כתבתי על כך בפוסט על האביב. 

האביב כאן, פרפרים בעמק
כמה יופי

צילום חיננית בן יעקב

אני אוהבת אנשים, טבע ועיצוב ושהכל מתחבר ביחד, זאת ממש חגיגה.
האירועים שקרן שביט מייצרת בשיתוף עם מוזיאון ההתיישבות בעמק הם בדיוק זה.
אחד הדברים שחשובים לי בתהליך העבודה שלי בעיצוב פנים וסטיילינג,
זה להביא ללקוחות שלי מוצר עם משמעות וסיפור מאחוריו.
ביריד בעמק יזרעאל יש אפשרות לפגוש את האדם מאחורי המוצר,
לדבר, לגעת וללמוד עליו ועל המוצר הייחודי שהוא מייצר או מייבא.
הפעם החלטתי לבוא ממש מוקדם ולקחת את הזמן.
התלוותי לענבל כבירי, שמצלמת באהבה גדולה ורואים זאת בתמונות שלה.
כל התמונות בפוסט פה הם שלה אז בוא תצטרפו אלינו.

לעשות סדר במחשבות/ החוש השישי-

לפני קצת פחות משנה התחלתי לכתוב כאן בבלוג,
אומנם תהליך הכתיבה התחיל אצלי כמה שנים לפני כשפתחתי את דף הפיסבוק שלי.
פתחתי אותו בחופשת הלידה עם בני השלישי מירן, שבשלב הזה אתה מרגיש צורך לקשר עם הסביבה.
ימים עברו  והפיסבוק התפתח אצלי למקום של יצירה, השראה, חיבורים ומקום לשתף את האמת שלי.
פרגון ומקום לעצמי ולאחר, התמקדות בטוב מתוך בחירה. (על כך בהרחבה במאה ימי פירגון.)
פתיחת הבלוג הייתה מאוד ספונטנית והרבה בזכות רחלי מס שסיפרה לי שיונית צוק מגיעה לעמק
כתבתי על כך בפוסט לפתוח דף חדש.

בשנה האחרונה עברתי תהליך עם רחלי מס שקשור ברובו בתת מודע שלנו ומחשבות שמלוות אותנו מהילדות.
היה לי קושי לכתוב בגלל כל מיני מחשבות שעברו לי בראש שלא מקדמות אותי וכמובן ברובן שייכות לילדות.
בנוסף היו לי משקעים שסחבתי עימי שבהחלט לא עשו לי טוב.
הכרתי את רחלי דרך השוות בעמק, קבוצת פייסבוק סודית שהיא מנהלת אותה.
דיברנו שיחה אחת טלפונית שבה החלטתי לקחת אומץ ולהתמודד.
התהליך עם רחלי היה יחסית קצר ואני מרגישה עד היום שהוא מלווה אותי.
גם מול עצמי ובן זוגי וגם מול ילדי האהובים. (חמסה חמסה (: ).

בטיפול עם רחלי מדברים על הילד שבנו והסכמים שעשינו עם עצמנו בילדות.
מעניין ומקדם ביותר.
ילדי מזכירים לי את הילדה שבי.

גוני מזכירה לי את עצמי כילדה

חומרים בתחפושת

 שירי ואני הכרנו בשנת 99, דרך הבעלים שלנו - יזהר וגיל, שהם חברי ילדות.
 בחתונות שלנו, אימצנו את רוח השטות הפורימית בשמחה והתחפשנו
 " בהחלפת זוגות "  לחתן ולכלה. (בהחלפת תפקידים בנים - בנות).

שירי וחברים מחופשים ליזהר (בן זוגי) הג'ינג'י

בחתונה שלי ושל יזהר 

יזהר בפאה בלונדינית כשירי ושאר החברים כגיל

 בחתונה של  גיל ושירי

עיצוב והפקת חתונות - גרושקה

כבר הרבה זמן שאני עוקבת אחרי הגר בפייסבוק.
תמיד תמיד צבעוני ויפה אצלה בדף,
נפגשנו בעבר בכמה הזדמנויות, אך לפני כשנה נפגשנו במפגש של יונית צוק הבלוגרסטית,
מהרגע שנפגשנו היה ברור לי שאכתוב על העיצוב שלה בבלוג שלי.
והנה הגיעה עונת החתונות ובשנים האחרונות ענין העיצוב בחתונות מאוד התפתח,
אז החלטתי לשתף אתכם בכל היופי הזה שהגר מפיצה סביבה.
אז לפני שאני מתחילה פשפשתי בתמונות של החתונה שלנו שהיתה כבר לפני 13 שנה.
אני מאוד מתרגשת בחתונות, במיוחד מכאלו שהזוג בוחר לעצמו את הדרך.
כל אחד לפי אמונתו. אנחנו בחרנו להתחתן בחתונה אזרחית ויצרנו לעצמנו טקס אישי.
נכנסנו לחתונה עם שיר טרנס של Become One  Faithless השאר היסטוריה (:

יזהר ואני

אביב עוד רגע כאן- השראה להתחדשות

אומנם ממש לפני רגע השקד פרח,
אך התחושה שהאביב ממש עוד רגע כאן.
כל שנה אני עוקבת בהתלהבות אחרי הפריחה של השקד.
למזלי הוא ממש קרוב לבית,
השנה זכיתי להכיר חברה חדשה- ענבל  שהיא צלמת והחיבור בנינו היה מיידי,
אנחנו אוהבות המון דברים משותפים עיצוב, אוכל ויצירה.
יש לנו המון מקומות ומחשבות שאנחנו עוד רוצות להביא אליכם  וכבר עשינו
הפקת צילום משותפת שנהנינו ממנה מאוד.
השבוע יצאנו ביחד אל השקדיות מוזמנים להצטרף אלינו...

סטיילינג ליום האישה

בדרך כלל אני רושמת על סטיילינג לבית, הפעם ארשום על סטיילינג מסוג אחר.
בחרתי לשתף אתכם בשיתוף פעולה פורה שיצרנו השנה, יערה מ-PENNY LANE,
תם אולמן הסטייליסטית לתחום הביגוד ואני בתחום הסטיילינג לבית.
את יערה אני מכירה כבר שש שנים מאז שעברנו להרחבה ואנו גרות בשכנות.
כפי שאתם כבר מכירים אותי, ואם לא, מוזמנים להיכנס לבלוג ולקרוא על עסקים אהובים וקטנים שכבר
כתבתי עליהם בעבר, למשל של רונית ושל תמר, אני אוהבת לראות נשים שעושות שינוי באמצע החיים
והולכות עם הלב שלהן.

החנות של יערה והפריחה בסביבתה