יום ראשון, 17 באפריל 2016

געגועים - סבתא טולה

יש רגעים שהגעגוע מציף.
רוב ימות השנה סבתא טולה איתי .
היא מלווה אותי במהות שלי.
היא מי שאני בהרבה מובנים.
אני אומנם דומה לאמא שלי בהרבה תכונות אופי ואת האהבה לספורט ויכולת לנהל דברים קיבלתי מאבא שלי.
אך את ה"בלבוסטיות " ואהבת הבית וחוש האסתטיקה קיבלתי ללא ספק ממנה.

בתמונה סבתא טולה ליד אבי ואימי.
אנחנו ביום חתונותינו, אחי עופר ובת דודתי דקלה מאחור.

יום שישי, 15 באפריל 2016

הכי יפה בעמק - קרן שביט ומוזיאון ההתיישבות בקיבוץ יפעת

אני אומנם נולדתי בעיר, אך ברגע שהיתה לי בחירה עברתי לאזור כפרי.
היה לי חלום ילדות לגור בקיבוץ, כתבתי על כך בפוסט על האביב. 


האביב כאן, פרפרים בעמק
כמה יופי
צילום חיננית בן יעקב
אני אוהבת אנשים, טבע ועיצוב ושהכל מתחבר ביחד, זאת ממש חגיגה.
האירועים שקרן שביט מייצרת בשיתוף עם מוזיאון ההתיישבות בעמק הם בדיוק זה.
אחד הדברים שחשובים לי בתהליך העבודה שלי בעיצוב פנים וסטיילינג,
זה להביא ללקוחות שלי מוצר עם משמעות וסיפור מאחוריו.
ביריד בעמק יזרעאל יש אפשרות לפגוש את האדם מאחורי המוצר,
לדבר, לגעת וללמוד עליו ועל המוצר הייחודי שהוא מייצר או מייבא.
הפעם החלטתי לבוא ממש מוקדם ולקחת את הזמן.
התלוותי לענבל כבירי, שמצלמת באהבה גדולה ורואים זאת בתמונות שלה.
כל התמונות בפוסט פה הם שלה אז בוא תצטרפו אלינו.



יום שני, 11 באפריל 2016

לעשות סדר במחשבות/ החוש השישי-

לפני קצת פחות משנה התחלתי לכתוב כאן בבלוג,
אומנם תהליך הכתיבה התחיל אצלי כמה שנים לפני כשפתחתי את דף הפיסבוק שלי.
פתחתי אותו בחופשת הלידה עם בני השלישי מירן, שבשלב הזה אתה מרגיש צורך לקשר עם הסביבה.
ימים עברו  והפיסבוק התפתח אצלי למקום של יצירה, השראה, חיבורים ומקום לשתף את האמת שלי.
פרגון ומקום לעצמי ולאחר, התמקדות בטוב מתוך בחירה. (על כך בהרחבה במאה ימי פירגון.)
פתיחת הבלוג הייתה מאוד ספונטנית והרבה בזכות רחלי מס שסיפרה לי שיונית צוק מגיעה לעמק
כתבתי על כך בפוסט לפתוח דף חדש.

בשנה האחרונה עברתי תהליך עם רחלי מס שקשור ברובו בתת מודע שלנו ומחשבות שמלוות אותנו מהילדות.
היה לי קושי לכתוב בגלל כל מיני מחשבות שעברו לי בראש שלא מקדמות אותי וכמובן ברובן שייכות לילדות.
בנוסף היו לי משקעים שסחבתי עימי שבהחלט לא עשו לי טוב.
הכרתי את רחלי דרך השוות בעמק, קבוצת פייסבוק סודית שהיא מנהלת אותה.
דיברנו שיחה אחת טלפונית שבה החלטתי לקחת אומץ ולהתמודד.
התהליך עם רחלי היה יחסית קצר ואני מרגישה עד היום שהוא מלווה אותי.
גם מול עצמי ובן זוגי וגם מול ילדי האהובים. (חמסה חמסה (: ).

בטיפול עם רחלי מדברים על הילד שבנו והסכמים שעשינו עם עצמנו בילדות.
מעניין ומקדם ביותר.
ילדי מזכירים לי את הילדה שבי.


גוני מזכירה לי את עצמי כילדה