יום רביעי, 28 בדצמבר 2016

קשת של צבעים

שהגשם יורד והשמש זורחת
קשת של צבעים נפלאים עלינו מונחת.

ביום שג'ורג' מייקל נפטר בדיוק צבעתי את שערי שוב לכחול
בלי קשר כמובן.
פתאום ברגע אחד חזרתי לשנות ה-80.
על הילדות שלי בשנות השמונים כתבתי בפוסט הזה.

אפור וכחול- לפני כמה ימים פגשתי את אלבי עליו כתבתי בפוסט כאן.
והוא אמר לי, "איזה אומץ" על השיער הכחול, עניתי לו שבשבילי האפור הוא האומץ.



שנות ה- 80 שלי-
פוסטרים על הקירות וגילוי העולם בעייני ילדה.
בשנות השמונים היו "ארונות", מאמינה שעד היום יש,
אבל משהו בזמרים של אותה תקופה נתן אור וקשת של
צבעים לצאת ממנו.
אני הייתי מהילדות שצבעו את שערן מגיל מאוד צעיר.
זה התחיל משחור ארוך ובאותו רגע בלונדיני קצר.

אני בגיל העשרה שלי,
שיער שחור ארוך.
 הסתפרתי לבלונדיני קצר, שמרתי את שערי שנים ואחר כך תרמתי אותו לשמחתי.

בלונדני קצר 

לאחר כמה שבועות כתום זוהר (שהזמינו את אמא שלי לבית ספר לברר מה נסגר איתי? )
זאת היתה הדרך שלי לביטוי ועד היום אני אוהבת גוונים בשיער.
בשנות השמונים הזמרים נתנו לנו כוח לעשות שינויים.
להראות אחרת, לפעול אחרת, הם היו ההשראה שלנו.
קצת לפני שהתגיסתי צבעתי את שערי לירוק זוהר
ושבוע לפני הגיוס גלחתי את הראש.

בלונדינית בפריז עם יזהר בן זוגי.
אומנם עשרים פלוס כמה שנים אבל עניין הצבעים לא עבר לי אף פעם 

כמובן שהשיער גדל והשגעונות הקטנים לא חלפו
אני מאמינה שלכל אחד יש מקום לפעול קצת אחרת.
לחשוב קצת שונה.
וכילדה שנולדה באמצע שנות השבעים ואת גיל
ההתבגרות עברה בשנות ה- 80 אני שמחה לראות שהילדים פתוחים היום יותר.
רואים צורות חיים שונות ומגוונות ונכון שאני חיה בקיבוץ,
אך עדין שמחה על השינוי ומקוה שאנשים כמו ג'ורג' מייקל
ימשיכו להשפיע על חיינו.

אני בגיל 30 פלוס (:


מסיימת עם שיר שכל כך מזכיר לי את תקופת מגורי באוסטריה
אומנם השיר הכי לעוס שיש אבל לצערי אכן זה הקריסמס האחרון שלו.

Last Christmas ג'ורג' מייקל

על שנות העשרים שלי עוד יבוא יום ואכתוב, שאמצא את האומץ...

מה היא ילדות עבורכם? איפה אתם בוחרים לעשות את הדברים קצת אחרת ?
מחכה לקרוא ממכם.
מיכל

26 תגובות:

  1. מיכל, איך אני אוהבת לראות תמונות משנות השמונים, ישר מחזיר אותי לנעורים שלי. היית יפה ואת עדיין יפה עם שיער בכל הצבעים ובכל האורכים. אני שמתי את 'לסט כריסטמס' בפוסט שלי על הסקי שפורסם כמה ימים לפני מותו ולא ידעתי עד כמה זה יהיה סימבולי. ולגבי השאלות שלך - הזכרת לי שגם אני אהבתי להשתעשע עם השיער - תלתלים, גוונים, צבעים...ובהשראתך מתחשק לי פס כחול.

    השבמחק
    תשובות
    1. מיכל יקרה, יש לנו הרבה במשותף ועוד הרבה על מה לדבר, מחכה למפגש הבא עם פס כחול, בטוחה שביתך תשמח (:
      לפעמיים יש מקריות שזה מדהים אבל כמו שתמרי אומרת אין מקריות ....

      מחק
  2. מבינה אותך כל כך. גם שנות הבגרות שלי היו באייטיז ולא יודעת מה עבר לי בראש באותן השנים- שיער קצוץ עם קוצים וג'ל בוריאציות שונות.

    השבמחק
    תשובות
    1. עבר לנו הרבה בראש וזה מעולה בעייני (: כמו שאת רואה עוד לא עבר לי, זה הכיף שאפשר לגוון,
      אצלי זה היה סבון ידיים במקום ג'ל, התעללות ממש חחח

      מחק
    2. כנראה שאת צודקת והכי נכון להתייחס לעניין בחן ובסלחנות. ��

      מחק
  3. מדליק ביותר, את יודעת כמה אני אוהבת ׳ראש כחול׳, גם אני לפני כמה זמן חידשתי את הכחול בשערי. דווקא אצלי, בילדותי, לא העזתי לעשות כלום עם השיער, היו לי יותר מידי תסביכי תלתלים, והיום יש לי המון אירועים איפיזודיים שמחזירים אותי לאחור, עם רצונות עזים לשחזר אותם או לעשות תיקונים (אולי זה משבר גיל ה40 שקרב ובא) מחכה לעוד.

    השבמחק
  4. אני אוהבת ראש כחול, חוץ מזה מחכה לראות עוד שינויים אצלך, מוזמנת לעדכן, משבר גיל 40 אצלי הביא את האפור

    השבמחק
  5. את יפיפיה בכל ורסיה! איזה כיף שאפשר לצבוע ולשנות... גמאני עברתי כל כך הרבה גוונים והיום כשחזרתי להיות ברונטית, אני מסתפקת בלצבוע רהיטים:-)

    השבמחק
  6. תודה רבה לך על המחמאה (: לצבוע רהיטים זה בהחלט תחביב כייפי כמעט כמו לצבוע שיער, זאת בהחלט יצירה. את בהחלט נראת לי האדם שמשנה ומחליף גוונים ...

    השבמחק
  7. איזה יופי של פוסט, עשה לי כיף לב. התמונות שלך מהאייטיז הורסות, הן פשוט אייקון של נעורים. הייתי ילדה בשנות השמונים וכנראה בגלל זה אני אוהבת את כל האסתטיקה מוגזמנת של התקופה הזאת, הגרפיקה, הבגדים, המוזיקה. בחיים לא צבעתי שיער (חוץ מגוונים פה ושם) ולא עשיתי משהו קיצוני איתו, זה מרגיש לי כמו אומץ שפשוט אין לי!

    השבמחק
    תשובות
    1. כמה כיף לקרוא אותך ... בהחלט זאת היתה תקופה של אסתטיקה מוגזמנת, פה קיבלת טעימה הכי בקטנה שיש (: הכי היה מצלם ומאפר אותי ללא הפסקה אבל נשאיר חומר לפוסטים אחרים ... מאמינה שריך אומץ לעשות שינויים ותאמיני לי שהאומץ הכי גדול היום זה לא לצבוע את השיער אבל כמו שאת רואה אני עושה את זה בדרך שלי, מקוה שיצא לנו להיפגש בקרוב

      מחק
  8. היום אני מבינה שפשוט תמיד היית אומנית, מיוחדת ונועזת...
    כילדה מאד קונפורמיסטית זה היה נראה לי שונה ואפילו קשה לעיכול. כשגדלתי והרחבתי את אופקיי הבנתי שאנשים כמוך גורמים לעולם להיות מעניין יותר ונותנים השראה לאחרים להבליט את הייחוד שלהם. אוהבת אותך. מיוחדת אחת!

    השבמחק
    תשובות
    1. אחת התגובות המרגשות בבלוג, בשביל תגובה כזו היה שווה לכתוב אותו... כן זה עוד הקטע הקל שהיה לקבל את השוני שלי ,לדעתי שנות ה-20 קשות יותר לבליעה אבל גם זה מאחורי (: אוהבת אותך אחות קטנה, מיוחדת שאת בדרכך הנעימה

      מחק
  9. וואו פוסט מגניב ממש! למדתי עלייך משהו חדש ומפתיע. גיליתי שכל מי שמכיר אותי כבר נשואה, בורגנית ואמא, מתקשה לדמיין אותי בתקופת הפירסינג והשיער הקצר, הברים ויח"צנות מועדונים... אולי זה באמת רעיון- פוסט חושפני על מי הייתי בחצי הראשון של חיי. לי, אגב, היתה תקופה קצרה מאד כזו. בנעורי ניסיתי כל כך לא להתבלט יותר מדי, להיות רצויה, דומה, מרצה. רק אחרי הצבא נשבר לי, גזרתי את כל השיער ונסעתי לטייל במזרח לבד, מגלה מה בדיוק אני רוצה ומי בדיוק אני רוצה להיות.
    מאחלת לך שנה צבעונית ומלאה בביטוי מקורי!

    השבמחק
    תשובות
    1. שירה מעניין לקרוא וגם מעניין לקרוא עליך, כן הבלוג גם נותן לנו זמן ללמוד על עצמנו מי היינו ואיפה אנחנו היום ... בנינו הילד שבך מלווה אותך תמיד, מאחלת לך גם שנה מיוחדת עם הרבה למידה ויצירה, תודה על התגובה

      מחק
  10. איזה כיף לחזור איתך לאייטיז. אוהבת את האומץ שלך. אצלי האומץ התבטא כשבכיתה ו התיישבתי על כיסא במספרה וביקשתי קצוץ. למרות מחאתם של אמא שלי והספר, החלפתי שיער ארוך וגולש בתספורת קוצים.

    השבמחק
  11. באמת צריך אומץ מארוך לקצר ועוד בגיל כזה ... אשמח לראות תמונה (: שמחה שאהבת את הפוסט, כנראה רובינו אוהבים נוסטלגיה ... חג שמח לך

    השבמחק
  12. הבלונד הקצוץ פגז מזכיר לי את הזמרת מרוקסט , הייתי מוסיפה לפוסט גם את התחפושת שלך לבוי גורג בפורים שנה שעברה שגם הושפעת ממנו

    השבמחק
  13. תודה מיכלי, מסכימה איתך שהתמונה הזו מתאימה לכן אבל כבר עלה לי בראש תחפושות מקוריות מכל התקופות וחשבתי לעלות אותה בפוסט פורים, תאמיני לי חגיגה תמונות הפורים משנות השמונים (:

    השבמחק
  14. כשהכרתי את בנזוגי אמרתי לו "על הכל אתה יכול להעיר חוץ משני דברים - על המשקל שלי ועל מה שאני עושה עם השיער שלי" אני כל כך מזדהה!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. כמה שאת צודקת ... ויותר מזה אני מאלו שלא ירדו קילו אח לחתונה שלא יגידו לי בחתונה היית ככה וככה, לא משנה שברוררר שאני כבר מזמן לא נראית כמו בחתונה שלי (:

      מחק
  15. "היא לא דומה לאף אחת אחרת
    לאף אחת שעוברת ברחוב
    היא משונה וכשהיא מדברת
    קולה עושה לי משהו קרוב"

    זכיתי להיות קרובה אליך כל חיי
    כמה ברת מזל אני.
    אוהבת ומעריכה את היכולת שלך תמיד להיות נאמנה לעצמך ולמצוא דרכים יצירתיות להביא את עצמך לידי ביטוי.
    פוסט משגע וגם את 😘

    השבמחק
  16. איזה מקסימה את והתגובה גם, תודה על מי שאת וגם אני זכיתי וזוכה ... אוהבת אותך תמיד, מיוחדת שאת !

    השבמחק
  17. תשובות
    1. תודה אהובה 💙💚💕💛❤️💜

      מחק