יום שישי, 11 בנובמבר 2016

חוש הטעם - שימושים במזון וכלים כאלמנט עיצובי.

לפני כמה ימים הבת שלי שאלה אותי שאלה כל כך חכמה ומעוררת מחשבות,
"אם מישהו אוכל משהו וגם חברו, ושניהם אוהבים את מה שאכלו, האם הם מרגישים אותו טעם"?
לדעתי ברור שלא, כמו חוש הריח שאחד מריח ריח מסויים ואוהב אותו והוא נעים לו,
וחברו יריח אותו ריח ולא יאהב אותו, כך גם לגבי חוש הטעם. כל אחד מרגיש את האוכל בצורה שונה.

סטיילינג מיכל אגם אליסון
צילום ענבל כבירי



כבר הרבה זמן שאני רוצה לעשות פוסט על חוש הטעם והשאלה של בייתי רק ה"הקפיצה" לי את הרצון,
לכתוב על עיצוב בהשראת חוש הטעם וההשפעה שלו על חיינו.
אני חושבת שברגע שהאדם אוכל מסודר ומגוון את מזונו, הרבה יותר טוב לו עם עצמו וגופו
ולכן אני אוהבת לשלב פירות וירקות בעיצוב ומאמינה שהכל נמצא בהישג יד אוכלים יותר
"מהממתקים של הטבע" ולא ממתקים מתועשים.


תירס כאלמנט עיצובי שמוסיף צבע למטבח
ומייצר זמינות לשימוש.
תמונה מתוך שיפוץ בטבעון
עיצוב פנים וסטליינג מיכל אגם אליסון וסיון יתום.
צילום לימור הרצוג אהרוני.

באופן כללי אוכל ביתי תמיד מזכיר לי את הילדות, אפילו עוף עם תפוחי אדמה שאחי עושה כמו שסבתא שלי
הכינה, מזכיר לי אותה.
אחד הפרויקטים שלי בלימודי עיצוב פנים היה מסעדה פולנית (כן יש אוכל כזה (: ואפילו טעים)
וכל כך נהנתי לתכנן אותו והוא מאוד ריגש אותי.

כשאני נזכרת בילדות שלי אחד  החלומות שלי היה לבנות בית פרטי עם מטבח לא גדול,
אבל שיוכל להיות חלק מהחלל וההוויה שלנו.

על הבית שלנו כתבתי בפוסט נפרד מוזמנים לקרוא כאן.

המטבח שלנו פתוח לחלל הסלון
לעוד תמונות כנסו לפוסט
עיצוב פנים וסטיילינג מיכל אגם אליסון
צילום דודי ארדון


אני מרגישה שאוכל וחוש הטעם כל כך מתקשר לזכרון וגעגוע ומחבר בין אנשים ותרבויות.
כשגרתי בחול במשך כמה שנים עם משפחה נוצרית, גם שם האוכל היה חלק חשוב ביותר בחגים ובתרבות שלהם.

אני אישית לא בשלנית גדולה וגם אמא שלי לא כל כך מבשלת, אבל חבר שלה מאוד אוהב לבשל
ובילדות נהנתי ממאכלים שלו והיום הוא עושה גפילטה פיש כמעט כמו סבתא שלי,
והוא בכלל בא ממשפחה סורית.
אוכל היה תמיד משהו שהעסיק אותי (גם היום (: ), סבתא שלי תמיד אמרה שאהבה באה מהבטן,
משפט קצר וקולע.

כלים בעבודת יד שייצר אחי
מתוך הפקת צילום של ענבל כבירי ושלי
בהשראת הספר של כרמית אלקיים

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעיצוב זה לשלב במטבחים ובשאר החדרים כלים בעבודת יד, שהנפש של האדם
נמצאת בפנים, שנעשו באהבה.
כלים נותנים תחושה ביתית ונעימה וכשגרתי באוסטריה למדתי משפט שאני אוהבת "אנשים יפים אוכלים בכלים יפים"
כיף לאוכל בכלים יפים כי אנחנו אוכלים גם עם העיינים.

פרויקט מיוחד שעיצבה האדריכלית יעל שניר נוימן
בשילוב איתי, היה תענוג לראות אוספים של שנים
ולמצוא עבורם את המקומות המתאימים.
צילום הגר דופלט.

סטיילינג למטבח שתכננתי בעמק יזרעאל
צילום ענת חרמוני 

אני חושבת שכלים יכולים לייצר סגנון לבית, ניתן ע"י כלים ליצור קו מסויים ואף להחליף אותו כשנמאס.
אני אישית אוהבת להשאיר אצלי כלים עם סיפור כגון הכלים מסבתי.

כלים שקיבלתי מסבתי ואני אוהבת להשתמש בהם
ולהיזכר בה. 
שימו לב כמה סגנונות יש פה בפוסט וזה רק בזכות הכלים שנבחרו, כל כלי מספר סיפור,
איזה סגנון אתם אוהבים?
האם אתם משתמשים במזון כאלמנט עיצובי?
כדאי לקבל מתכונים קלילים מוזמנים להיכנס גם לפוסטים הבאים
גרנולה , עוגת גבינה.
מוזמנים לספר איך יצא לכם.
שבת שלום לכם שלכם מיכל.


17 תגובות:

  1. מיכל, כייף לקרוא וכייף לראות את התמונות המלוות. וכמובן.... תודה על מתכון הגרנולה

    השבמחק
    תשובות
    1. כיף לקרוא ענת, תודה רבה ותשתפי איך יצא (:

      מחק
  2. פוסט נהדר! בהחלט מתכוונת להשתמש בטיפים האלו ביום הצילומים הקרוב שלי...

    השבמחק
    תשובות
    1. מעולה ! תודה רבה מחכה לתמונות (: בהצלחה קרן

      מחק
  3. את פשוט נהדרת. הדרך בה את מגיעה לדבר על עיצוב מכיוונים אחרים מוצאת מאד חן בעיני. התחברתי לכל מילה בפוסט, אני אמנם ממש לא בשלנית, אבל מאד אוהבת כלי אוכל וכלי הגשה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה מאוד משמח אותי לקרוא, זאת הסיבה שבחרתי את השם לבלוג - עיצוב חיים פנים, כי העיצוב והחיים מאוד מתאחדים אצלי והעיצוב הוא אורח חיים בשבילי. ושמחה שיש לנו אהבה משותפת. ואת נהדרת שאת תמיד מגיבה ומחממת לי את הלב

      מחק
  4. גם אני מאוד אוהבת כלים בעבודת יד, וכלים נאים ומיוחדים. זה לגמרי חלק מהחוויה. ולעמים גם מה "שעושה" את החוויה ומשדרג מנות פשוטות.

    השבמחק
    תשובות
    1. צודקת לגמרי! ענין ההגשה מאוד חשוב, אפילו מנה פשוטה יכולה להפוך להיות מרשימה רק מהגשה מיוחדת. תודה על התגובה

      מחק
  5. מיכל המילים שלך : אהבה באה מהבטן - חודרות ופתאום כולי נידרכתי. אולי זה החיבור שהחזיר אותי לסבתות שלי. אולי זה כי ברגעים אלו בתי בטיול בית ספר בפולין והראש שלי חוזר אחורה לאותה סבתא ולמה שחוותה .. ואולי זו אני שאוהבת ״ להאכיל״ את הבנות שלי כמשהו שמחבר אותי אל.. עצמי. תודה שהכנסת בי שקט

    השבמחק
    תשובות
    1. נויה נהדרת, אין ספק שהחיבור שלנו לשורשים חזק, החיבור לבית של הסבתות והחיבור לילדים דרך האוכל. זה כנראה אינסטינקט מולד. לסבתא שלי גם היה משפט ״קודם תוכלי את ״ כאמא, כמו בטיסה שאומרים קודם לאמא לשים את המסכה על הפנים. כי שלנו יש כוח, יש כוח לתת לילדים. שמחה שאת כאן איתי.

      מחק
  6. תמונות משגעות, איזה יופי של סטיילינג...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה יונית יקרה. שמחה שאהבת !

      מחק
  7. מיכל , פוסט נהדר, השאלה הראשונה ששואלים אותי ילדיי, ״אמא מה יש לאכול״ זה תמיד עושה לי צביטה בבטן ובלב, כמה משקל ומהות יש לנו באמהות, משפחתיות, בנתינה, בהכנסת זכרונות, טעמים וחושים במה שאנחנו יוצרות, מעצבות, מבשלות, תענוג. נתת לי רעיון לפוסט בנוסף לכל. תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף ! מחכה לקרוא את הפוסט, שתפי אותי שיצא, כן יש הרבה ענין סביב אוכל ומשפחתיות וזכרונות. תודה לך על התגובה מאוד משמח לקרוא.

      מחק
  8. תודה לכולכן על התגובות נכנסתי וראיתי את כל התגובות מאוד מחמם את הלב לראות שהנושא עבר אליכן וכל אחת מתחברת בדרכה. שבת שלום

    השבמחק
  9. אהבה באה מהבטן. משפט חכם ונפלא ונכון כל כך. אני מאוד אוהבת לבשל ואני מאוד אוהבת לקנות כלים יפים. רק שאחרי שקניתי ובישלתי, לא נשאר לי כוח לארח. אז יש לי סטים נפלאים של כלים שהן או בבוידעם או נדוניה.... אני לוקחת את הפוסט שלך ונוננת לו לתת לי את התשוקה לחזור ולארח יותר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני שמחה שגורם לך לרצות לארח שוב, אני אישית בגישה שגם אם אנחנו נהנים ביום יום שלנו מכלים יפים ואוכל מגוון זה מצוין, אף אחד לא אמר שתמיד צריך לארח ארוחות גדולות, גם חברה שבאה לכוס קפה זה אירוח לכל דבר(: גם אני לא מארחת דגולה (:

      מחק