יום העצמאות שלי

יום העצמאות תמיד מתחבר לי ליום ההולדת של ביתי הבכורה.
ומצד שני ההחלטה להפוך לעצמאית בתחום העיצוב פנים והסטיילינג.
זכורה לי התקופה הראשונה שביתינו נולדה שהייתי בהלם מהשינוי בעצמאות שלנו.
פתאום ילד אחד מנהל לך את החיים (:
החיים מאוד משתנים ברגע שהילדים נולדים, במיוחד שזה קורה שאתה בן 30...
אבל כמובן שאני לא מתלוננת ושמחה בחלקי, מציינת זאת רק כעובדה על שינוי מצב.
רק עכשיו שחציתי את גיל הארבעים אני מתחילה להרגיש טיפה שהחיים חוזרים למסלולם.
במיוחד שגם בעלי חצה את גיל הארבעים וסיים את תקפת המילואים שהיתה קשה לכולנו באותו שלב בחיינו.
(כמו לרבים במדינת ישראל).
נולדו לנו שלושה ילדים בשש שנים וזאת תחושה של כיף שהם גדלים ביחד אבל גם עומס גדול.
אבל לומדים להנות מהיום יום ומרגעים קטנים של אושר.

הבנות המקסימות שלנו אופק וגוני.
בצילומים לקרן שביט.
צילום אסף רביבו.

אביב עוד רגע כאן- השראה להתחדשות

אומנם ממש לפני רגע השקד פרח,
אך התחושה שהאביב ממש עוד רגע כאן.
כל שנה אני עוקבת בהתלהבות אחרי הפריחה של השקד.
למזלי הוא ממש קרוב לבית,
השנה זכיתי להכיר חברה חדשה- ענבל  שהיא צלמת והחיבור בנינו היה מיידי,
אנחנו אוהבות המון דברים משותפים עיצוב, אוכל ויצירה.
יש לנו המון מקומות ומחשבות שאנחנו עוד רוצות להביא אליכם  וכבר עשינו
הפקת צילום משותפת שנהנינו ממנה מאוד.
השבוע יצאנו ביחד אל השקדיות מוזמנים להצטרף אלינו...

כלים עם נשמה

את רונית הכרתי ממש במקרה, למפגש קצר באירוע עצמאיות בצפון שכתבתי עליו בעבר בפוסט מאה ימי פרגון.
משהו בה גרם לי להתאהב בה ולרצות לנסוע לראות את הסטודיו שלה בעצמון שבמשגב.

כשהגעתי בפעם הראשונה אל רונית, הגעתי עם בת דודתי וכל כך אהבתי את הכלים שממש הרגשתי שהם
בעלי שבריריות וחוזק שמזכיר לי את רונית.

היום אנחנו כבר חברות וכמובן גם מייצרות שיתופי פעולה מוצלחים, אך אני מרגישה שמה שהרגשתי
אז הוא כל כך נכון.

רונית מייצרת כלי אצלה בסטודיו